תאונות דרכים
תאונות דרכים
תחומי התמחות
לקבלת יעוץ ראשוני חינם השאר פרטים
תאונות דרכים
תאונות דרכים, תאונות אופנוע ותאונות טרקטרונים, תאונות ברכב המוגדרות כ"תאונת עבודה" ותאונות כהולך רגל:
משרדנו מייצג בהצלחה רבה נפגעי תאונות דרכים כבר שנים רבות בכל הערכאות, מהשלב שבסמוך לאחר התאונה ועד לקבלת הפיצוי. לעו"ד יפת ניסיון רב בייצוג נפגעי תאונות דרכים מול כל חברות הביטוח, בוועדות רפואיות של ביטוח לאומי (כאשר התאונה מהווה "תאונת עבודה"), ובבתי המשפט השונים (בבית המשפט השלום, המחוזי והעליון).
עו"ד יפת ומשרדה מטפלים בכל נפגע בתאונת דרכים, מהנפגע ה"קל" ביותר שרק ביקר בחדר מיון, ועד לנפגעים בעלי נכויות קשות המגיעים עד לשיעור 100% נכות.
במקרים של פגיעות קשות, עו"ד יפת מגיעה לבקשת המשפחה למפגש ראשון עם המבוטח בבית החולים או במוסד השיקומי בו שוהה.
מי זכאי לפיצוי?
על פי הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, נפגע תאונת דרכים זכאי לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונה וזאת מחברת הביטוח שביטחה את רכבו.
בניגוד לדעה הרווחת, "תאונת דרכים" כפי שהיא מוגדרת בחוק איננה רק מצב בו שני רכבים מתנגשים או רכב שפגע בהולך רגל, והיא כוללת גם מצבים נוספים כמו למשל פגיעה שמתרחשת בזמן עליה לרכב או ירידה ממנו (גם כשהרכב לא ממונע), פגיעה בעת החלפת גלגל ברכב, פגיעה מהדלת של המכונית או ממכסה המנוע, פגיעה שאירעה כתוצאה מהתלקחות של הרכב ועוד, וגם פגיעות אלו מזכות בפיצוי. מאחר ולא כל תאונה תיחשב כ"תאונת דרכים" ישנה חשיבות רבה בבחירת עורך דין מנוסה ומקצועי המתמחה בתחום תאונות הדרכים, כבר בשלבים המוקדמים סמוך למועד התרחשות התאונה, וזאת כדי לקבוע האם הפגיעה מהווה אכן "תאונת דרכים" ואם הנפגע זכאי לפיצוי עקב התאונה.
כידוע תאונות דרכים הינן "מכת מדינה" בישראל, ועל מנת להקל עם נפגעי תאונות דרכים, קבע המחוקק משטר של "אחריות מוחלטת" בנוגע לתאונות דרכים שלפיו אין זה משנה מי אשם בתאונה או מי גרם לתאונה- כל אדם שנפגע עקב שימוש ברכב (נהג, נוסע, הולך רגל) ונגרם לו נזק גוף בעקבותיה יפוצה ע"י חברת הביטוח של אותו רכב, פרט לחריגים בודדים שקבע המחוקק (הנפגע נהג ברכב ללא רשות או ללא רישיון נהיגה, הנפגע לא הוציא ביטוח חובה).
תאונת דרכים שהינה תאונת עבודה
תאונת דרכים תוכר פעמים רבות כ"תאונת עבודה" וזאת כאשר היא אירעה לאדם כאשר נסע ברכבו מטעם העבודה או בזמן העבודה, וכאשר היה בדרכו לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה.
בתאונות דרכים שהינן "תאונות עבודה" ניתן לפנות למוסד לביטוח לאומי לשם קבלת דמי פגיעה עבור התקופה בה שהה העובד בחופשת מחלה עקב התאונה (עד 90 יום). לכל נפגע עבודה יש זכות להגיש לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה עקב התאונה ובמקרים כאלו יזומן העובד לוועדה רפואית של המוסד לשם קביעת דרגת נכותו הזמנית/צמיתה עקב התאונה.
חשוב להדגיש כי קביעת הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי מחייבת בבית המשפט, והשופט קובע את שיעור הפיצויים של נפגע תאונת דרכים בהתאם לנכות שנקבע על ידי הועדה הרפואית, ולכן חשוב מאוד כי גם בשלב זה של הבדיקה בוועדה הרפואית של ביטוח לאומי ילווה הנפגע על ידי עורך דין מנוסה בועדה ועל מנת שניתן יהיה להגיש ערעור על קביעת הועדה אם יהיה בכך צורך.
נפגעת בתאונת דרכם? מגיע לך מקדמה!
במקרים מסוימים נפגע תאונת דרכים שוהה זמן רב באי כושר מעבודה ואינו עובד ויש לו הוצאות רבות בגלל התאונה והפגיעה ועקב כך הוא שרוי במצוקה כלכלית קשה ואינו יכול להמתין עד שיתקבלו דמי הפיצויים בגין התאונה.
במקרים כאלו, אנו פונים לחברת הביטוח שביטחה את הרכב בדרישה לקבלת תשלום ביניים ("תשלום תכוף") על חשבון התביעה וזאת על מנת שהנפגע יוכל להתקיים ולפרנס את בני ביתו, ועד שיתקבלו דמי הפיצויים הסופיים.
תאונות אופנועים וטרקטרונים:
תאונות אופנוע ותאונות עם טרקטרונים הן לרוב תאונות הגורמות פגיעות גוף קשות כמו פגיעות ראש, פגיעות אורטופדיות, כוויות ושפשופים וגם פגיעות נפשיות.
למשרדינו ניסיון רב בתביעות מול חברות הביטוח ובעיקר חברת "הפול" המבטחת את האופנועים בביטוח חובה. אנו פועלים להשגת כל צרכי הנפגע, הן בשלב השיקום בו שוהה הנפגע בבית חולים שיקומי "רעות" , "בית לוינשטיין" וכו'.
פסק דין מעניין בתיק בו טיפלה עו"ד יפת:
תאונת דרכים שארעה לבחור נשוי, בן 27 שנים עת רכב על אופנוע.
הנפגע בחור חרדי, נשוי + 2, לומד בכולל.
מומחה בית המשפט קבע כי לנפגע נותרה נכות צמיתה בשיעור 20%, בגין פגיעה ברגל (עבר ניתוח בירך, במהלך הניתוח הוחדרו פלטינות לרגלו).
חברת הביטוח טענה כי מדובר בבחור ש"תורתו אמונתו "וביקשה לפצותו בסכום מינימלי בגין הפסדי השתכרות לעתיד.
עו"ד יפת טענה כי מדובר בבחור צעיר שעתיד להשתלב במעגל העבודה ויש לפצותו לפי שכר הממוצע במשק.
התיק התנהל בבית המשפט במשך שנתיים, שלבסוף בית המשפט קיבל את טענותיה של עו"ד יפת ופיצה את התובע בגין הפסד השתכרות לפי שכר הממוצע במשק ופסק לנפגע פיצוי כולל העומד על סך של כ 350,000 ₪.